בראשית 1

¹בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ ²והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ ³ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃ ⁴וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ ⁵ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ ⁶ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ ⁷ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ ⁸ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃ ⁹ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ ¹⁰ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ ¹¹ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ ¹²ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ ¹³ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃ ¹⁴ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ ¹⁵והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ ¹⁶ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ ¹⁷ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ ¹⁸ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ ¹⁹ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃ ²⁰ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ ²¹ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ ²²ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃ ²³ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ ²⁴ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ ²⁵ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ ²⁶ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ ²⁷ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ ²⁸ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ ²⁹ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ ³⁰ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃ ³¹וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃

בראשית 2:2-9, 15-22

²ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ ³ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ ⁴אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ ⁵וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ ⁶ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ ⁷וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ ⁸ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ ⁹ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

¹⁵ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ ¹⁶ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ ¹⁷ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ ¹⁸ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ ¹⁹ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ ²⁰ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ ²¹ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ ²²ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃

בראשית 3:8-24

⁸וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ ⁹ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה׃ ¹⁰ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא׃ ¹¹ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן־העץ אשר צויתיך לבלתי אכל־ממנו אכלת׃ ¹²ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל׃ ¹³ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ ¹⁴ויאמר יהוה אלהים ׀ אל־הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל־הבהמה ומכל חית השדה על־גחנך תלך ועפר תאכל כל־ימי חייך׃ ¹⁵ואיבה ׀ אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ ס ¹⁶אל־האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל־אישך תשוקתך והוא ימשל־בך׃ ס ¹⁷ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ ¹⁸וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את־עשב השדה׃ ¹⁹בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל־האדמה כי ממנה לקחת כי־עפר אתה ואל־עפר תשוב׃ ²⁰ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל־חי׃ ²¹ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ פ ²²ויאמר ׀ יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה ׀ פן־ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ ²³וישלחהו יהוה אלהים מגן־עדן לעבד את־האדמה אשר לקח משם׃ ²⁴ויגרש את־האדם וישכן מקדם לגן־עדן את־הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את־דרך עץ החיים׃ ס

בראשית 4:1-16, 26

¹והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃ ²ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ ³ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ ⁴והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃ ⁵ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ ⁶ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ ⁷הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃ ⁸ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃ ⁹ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ ¹⁰ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃ ¹¹ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃ ¹²כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ ¹³ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃ ¹⁴הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃ ¹⁵ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃ ¹⁶ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃

²⁶ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ פ